
ICOS · פיסול פנים
פיסול פנים: יחסים, פרופורציות והרמוניה אישית
כאשר מדברים על ״פנים אידיאליות״, מתכוונים בדרך כלל לפנים שבהן קיים איזון בין האורך והרוחב, בין חלקי הפנים ובין התווים הבולטים. באסתטיקה משתמשים ביחסים קלאסיים כדי לתאר את האיזון הזה. אלה נקודות ייחוס להסתכלות ולתכנון, וההתאמה שלהן משתנה לפי מבנה הפנים, הגיל, הרקע האתני וההעדפות האישיות.
איך מתארים פנים מאוזנות?
תיאור הפנים מתחיל במסגרת הכללית: רוחב המצח והרקות, רוחב הלחיים, צורת הלסת, אורך הסנטר והיחס בין גובה הפנים לרוחבן. לאחר מכן מתבוננים במיקום העיניים, באף ובפה בתוך המסגרת הזאת. כך אפשר לתאר מה מעניק לפנים את אופיין ומה מבקשים לשמר או לשנות.
פנים אובליות, עגולות, מאורכות או זוויתיות יכולות להיות הרמוניות. גם בפנים שנחשבות מושכות במחקרים נמצאו סטיות רבות מן היחסים ה״אידיאליים״ המקובלים. לכן מדידה בפני עצמה אינה קובעת אם הפנים יפות או אם יש צורך בטיפול. [1]
לאורך הפנים: שלושה שלישים
במודל הקלאסי מחלקים את גובה הפנים לשלושה חלקים שגובהם דומה, ביחס מקורב של 1:1:1:
- השליש העליון: מקו השיער במרכז המצח עד אזור הגלבלה, בין הגבות.
- השליש האמצעי: מהגלבלה עד בסיס האף, במקום שבו הוא מתחבר לשפה העליונה.
- השליש התחתון: מבסיס האף עד הנקודה התחתונה של הסנטר.
החלוקה עוזרת לתאר מצח גבוה, מרכז פנים קצר או שליש תחתון מוארך. זהו מודל התייחסות, ושוויון מדויק בין השלישים אינו דרישה. במחקר על צעירים מחצי האי ערב, למשל, השלישים לא היו שווים גם בקרב משתתפים שנבחרו כבעלי מראה אסתטי. [2], [3]
1 — שליש עליון · 2 — שליש אמצעי · 3 — שליש תחתון
לרוחב הפנים: כלל החמישיות
לפי כלל החמישיות, מחלקים את רוחב הפנים במבט מלפנים לחמש רצועות אנכיות בקירוב, שכל אחת מהן ברוחב עין אחת. הרצועה האמצעית נמצאת בין הזוויות הפנימיות של העיניים; משני צדדיה נמצאות העיניים, ומעבר להן שני האזורים הצדדיים. [4]
| היחס הנבדק | נקודת הייחוס |
|---|---|
| המרחק בין העיניים | המרחק בין הזוויות הפנימיות דומה לרוחב מפתח עין אחת. |
| רוחב בסיס האף | הרוחב בין צדי כנפי האף דומה למרחק בין הזוויות הפנימיות של העיניים. |
| רוחב הפה | המרחק בין זוויות הפה הוא בערך פי 1.5 מרוחב בסיס האף. |
אלה יחסים היסטוריים, שההתאמה אליהם משתנה בין אוכלוסיות ובין אנשים. אין להסיק מהם שאף רחב יותר או עיניים קרובות יותר מחייבים שינוי. [4]
3 — בין העיניים · 2 ו־4 — העיניים · 1 ו־5 — האזורים הצדדיים
בתוך השליש התחתון: היחס בין אזור הפה לסנטר
בחלוקה קלאסית נוספת, המרחק מבסיס האף עד קו המפגש בין השפתיים הסגורות תופס כשליש מגובה החלק התחתון. המרחק מקו המפגש עד תחתית הסנטר תופס כשני שלישים. היחס בין שני המרחקים הוא אפוא בקירוב 1:2. [5]
המדידה העליונה כוללת את העור שמעל השפה ואת גובה השפה העליונה; המדידה התחתונה כוללת את השפה התחתונה ואת אזור הסנטר. חשוב להבדיל בינה לבין היחס בין שני החלקים האדומים של השפתיים עצמן.
היחס בין השפה העליונה לתחתונה
אחת מנקודות הייחוס המצוטטות היא יחס של 1:1.6 בין גובה החלק האדום של השפה העליונה לגובה החלק האדום של התחתונה, במרכז הפה. לפי תיאור זה, השפה התחתונה גבוהה יותר מן העליונה. מדובר במדידת גובה במבט מלפנים, ואי אפשר לתרגם אותה ישירות לנפח חומר הזרקה.
גם כאן אין יחס יחיד מוסכם: במחקר שהתבסס על תצלומים מעובדים של נשים לבנות, יחס של 1:2 קיבל את הדירוג הגבוה ביותר מבין האפשרויות שנבדקו. ממצא כזה אינו קובע יעד לכל מטופלת. בייעוץ בוחנים גם את רוחב הפה, קשת קופידון, הבליטה בפרופיל וההתאמה לשאר הפנים. [6]
חלוקת השליש התחתון
א — מבסיס האף עד מפגש השפתיים; ב — משם עד תחתית הסנטר.
גובה החלק האדום בשפתיים
א — גובה החלק האדום בשפה העליונה; ב — גובהו בשפה התחתונה.
לחיים, קו לסת ופרופיל: היחסים במרחב
המבט מלפנים מתאר רק חלק מן הפנים. בזווית אלכסונית בוחנים את בולטות הלחיים ואת המעברים לעפעף, לרקה ולמרכז הפנים. במבט מהצד בוחנים יחד את בליטת האף, מיקום השפתיים ובליטת הסנטר, וכן את המעבר מהלסת לצוואר.
בתיאור האסתטי נתייחס, למשל, לשאלה אם הלחיים רחבות ביחס ללסת ואם הסנטר צר, רחב, בולט או נסוג ביחס למרכז הפנים. אלה תיאורים של יחסים, ולא ציונים. ההסתכלות מכמה זוויות מאפשרת להעריך את הפנים כמבנה תלת־ממדי. [1]
מבט חזיתי
רוחב ומיקום תווי הפנים.
מבט אלכסוני
בולטות הלחיים והמעברים.
פרופיל
היחס בין האף לשפתיים ולסנטר.
ומה לגבי יחס הזהב?
יחס הזהב הוא יחס מתמטי של כ־1:1.618, שנקשר לאורך השנים לתיאור יופי. לעיתים מנסים ליישם אותו על אורך הפנים ורוחבן או על המרחקים בין תווי הפנים. אין הצדקה להציג אותו כנוסחה שמבטיחה יופי או כיעד מחייב לטיפול.
במחקר שכלל 286 צעירים במלזיה לא נמצא קשר מובהק בין ההתאמה ליחס הזהב לבין הערכת המשתתפים את מראה פניהם. המדדים יכולים לסייע בתיאור; הם אינם תחליף להעדפה האישית ולשיקול קליני. [7]
איך משתמשים ביחסים האלה בפיסול פנים?
במרפאת ד״ר עברי שמעון, נשתמש במדידות כחלק משיחה על המראה הרצוי: מה חשוב לך להדגיש, איזה מאפיין לשמר, ומה נראה לך מאוזן בפנים שלך. במסגרת ICOS נתייחס לאזור שמעסיק אותך וליחסיו עם האזורים הסמוכים, ונבחן את הפנים במנוחה ובתנועה.
המספרים עוזרים לנסח את השאלה האסתטית. ההחלטה אם לטפל, באיזה אזור ובאיזו דרך מתקבלת לאחר בדיקה והסבר על האפשרויות, המגבלות והסיכונים. מטרת התכנון היא שינוי שמתאים לפנים שלך ולרצונך, תוך שמירה על המאפיינים שמזהים אותך.
מקורות
היחסים המספריים מוצגים כמודלים היסטוריים ונקודות ייחוס. ממצאי המחקרים מתייחסים לאוכלוסיות ולשיטות המדידה שנבדקו בהם. מסגרת ICOS מתארת את גישת העבודה במרפאה.
- Zwahlen ועמיתיו, 2022 — הערכת פנים בתלת־ממד והקשר למדדים אידיאליים
- Facial Contouring by Using Dermal Fillers and Botulinum Toxin A, 2019 — תיאור חלוקת השלישים
- Al-Sebaei, 2015 — בדיקת שלושה כללים קלאסיים בקרב צעירים מחצי האי ערב
- Jayaratne ועמיתיו, 2012 — בחינת כללי השלישים, החמישיות ויחסי אף–פה באוכלוסייה מדרום סין
- Milutinovic ועמיתיו, 2014 — הערכת פרופורציות פנים וחלוקת השליש התחתון
- Popenko ועמיתיו, 2017 — יחסי השפתיים במחקר על תצלומי נשים לבנות
- Alam ועמיתיו, 2015 — יחס הזהב והערכה עצמית של מראה הפנים