שיטת ICOS: אבחון אזורי ושיקום לפני שיפור ממוקד

מתחילים במה שחשוב לך

הייעוץ מתחיל בשיחה: מה מפריע לך, מתי הבחנת בשינוי ומה חשוב לך לשמור. יש מי שמבקשת לשפר את קו הלסת, ויש מי שרוצה להיראות רעננה יותר בלי לשנות את תווי הפנים. אין צורך להגיע עם החלטה על מכשיר או חומר הזרקה.

לצד המטרה האסתטית נבחנים הרקע הרפואי, התרופות, טיפולים קודמים ותגובות שהיו בעבר. נשוחח גם על זמן ההחלמה שאת יכולה להקדיש ועל מידת השינוי הרצויה לך. מידע זה מאפשר לבחון התאמה ולדון בתועלת הצפויה, בסיכונים ובחלופות.

שש יחידות אנטומיות — מפה לאבחון אישי

בגישת ICOS בוחנים את הפנים והצוואר לפי שש יחידות: השליש העליון, השליש האמצעי, השליש התחתון, האזור שסביב העיניים, האזור שסביב הפה והצוואר.

זו חלוקת עבודה לאבחון ולתכנון. האזורים שסביב העיניים והפה נבחנים כיחידות ייעודיות גם משום שיש להם מאפיינים וצרכים מקומיים, אף שהם חופפים בחלקם לשלישי הפנים.

בכל יחידה נבדק מה השתנה ומה נשמר. ייתכן שבמרכז הפנים בולט חסר נפח, בעוד שבאזור הפה התלונה העיקרית קשורה למרקם העור. לכן אין להסיק מהמצב באזור אחד שכל הפנים זקוקות לאותו טיפול. התוכנית יכולה להתמקד ביחידה אחת או בכמה יחידות, לפי הממצאים והמטרות שלך.

ארבע מערכות שמכוונות את ההערכה

בכל יחידה מתייחסים לארבע מערכות. התמיכה העמוקה כוללת את המרכיבים המבניים העמוקים ואת תרומתם לנפח ולצורת האזור. המערכת הדינמית מתייחסת לפעילות שרירי ההבעה ולשינוי שנראה בזמן תנועה.

התמיכה הרכה מתייחסת לרקמות הרכות ולרשת החיבור התומכת בהן, ובהערכה שלה נבחנים גם מיקום הרקמות ומידת הצניחה. מעטפת העור נבחנת בהיבטים של מרקם, קמטוטים, אחידות ומוצקות.

כמה מערכות עשויות להיות מעורבות באותה יחידה. מטרת החלוקה היא לנסח אבחנה אזורית: מהו השינוי העיקרי, אילו מרכיבים נוספים משתתפים בו ומה מתאים להשאיר ללא התערבות.

תשע שכבות — הבסיס האנטומי לחשיבה

מאחורי החלוקה למערכות עומדת מפת תשע השכבות של ICOS: עצם, רצועות תמיכה, שומן עמוק, שרירים, סמאס, רשת פיברוספטלית, שומן שטחי, דרמיס ואפידרמיס. המפה מסייעת לארגן את החשיבה על הקשר בין המראה החיצוני למבנים שמתחתיו.

אין צורך לזכור את השמות כדי להבין את התוכנית. חשוב לדעת שהבדיקה והצילום אינם מאפשרים לראות ישירות את מצבה של כל רקמה עמוקה. ההערכה משלבת ממצאים, היסטוריה רפואית ובדיקה במנוחה ובתנועה, ובהתאם לצורך נשקל בירור נוסף.

שיקום אזורי לפני שיפור ממוקד

כאשר מזוהה שינוי בתמיכה או במיקום הרקמות, בגישת המרפאה בוחנים תחילה את היחידה האנטומית כמכלול. המטרה היא להתייחס למרכיבים שנמצאו רלוונטיים לשינוי, ורק לאחר הערכת התגובה להחליט מה דורש טיפול ממוקד נוסף.

לדוגמה, כאשר מפריע קפל ליד הפה, נבחנים גם מבנה הלחי, הנפח, מיקום הרקמות והעור באזור. אם נמצאה מעורבות אזורית משמעותית, התכנון עשוי להתחיל בה. לאחר ההחלמה נבדוק מחדש את הקפל ונחליט אם יש הצדקה להתערבות מקומית.

המונח ״שיקום״ מתאר כאן את מטרת הטיפול. הוא אינו מבטיח שחזור מלא של הרקמות או חזרה לפנים שהיו בגיל צעיר. כאשר התלונה מקומית והמערכות האחרות שמורות, אפשר לשקול טיפול ממוקד כבר מההתחלה.

לכל טיפול צריך להיות תפקיד ברור

בחירת הטכנולוגיה נעשית לאחר הגדרת המטרה באזור. בייעוץ יוסבר מדוע מוצע טיפול מסוים, על איזה מרכיב הוא נועד להשפיע ומהם גבולותיו. עצם קיומן של כמה אפשרויות במרפאה אינו מחייב לשלב את כולן.

לעיתים מתאים טיפול יחיד, ולעיתים נשקלת תוכנית בכמה שלבים. הסדר והמרווחים נקבעים לפי הטיפולים שנבחרו, מצב הרקמות וההחלמה. שלב עתידי יכול להישאר אפשרות בלבד, עד שנראה כיצד הגבת לשלב הקודם.

שומרים על הפרופורציות ועל הזהות האישית

בתכנון נבחן את היחסים בין אזורי הפנים ואת המאפיינים שאת אוהבת בעצמך. המטרה מוגדרת ביחס לפנים שלך, להבעה ולרצון האישי שלך. אין תבנית אחת של פנים שאליה כל מטופלת צריכה להגיע.

גם ההחלטה לא להוסיף טיפול היא חלק מהתהליך. אם הושג שינוי מספק, או אם התועלת הצפויה מהמשך הטיפול מוגבלת, אפשר לעצור. כאשר המטרה המבוקשת חורגת ממה שניתן להשיג באמצעים המוצעים, נסביר זאת ונדון בחלופות, לרבות ייעוץ כירורגי כאשר הוא רלוונטי.

תוכנית שנבחנת לאורך הדרך

בביקורת חוזרים למטרות שהוגדרו, בוחנים את ההחלמה ומשווים את הממצאים לתיעוד הקודם. צילומים בתנאים דומים יכולים לסייע, לצד בדיקה ושיחה על התחושה שלך לגבי המראה והתוצאה.

בייעוץ במרפאת ד״ר עברי נבנה תוכנית שתוכלי להבין: אילו יחידות מעורבות, מה רוצים לשפר, מה חשוב לשמר ומתי מעריכים את התגובה. כך כל החלטה נשענת על מטרה אישית ברורה, עם מקום להתאמה, להמתנה ולעצירה לאורך הדרך.